לידה טבעית היא הלידה האולטימטיבית המומלצת ביותר.
ככל שההיריון, העובר והיולדת מאפשרים, תמיד נעדיף לידה פיזיולוגית לדנית שנחשבת ליעילה ולבטוחה ביותר.
בכל פעם שלא מסתייעת לידה רגילה, מהסיבות שנפרט להלן, מסתיימת הלידה בחיתוך דופן (ניתוח קיסרי).
הנסיבות שבגינן מופנות יולדות לניתוח קיסרי נקראות התוויות, ומתחלקות ל-3 סוגים: התוויה מוחלטת, התוויה יחסית והתוויה על פי רצון יולדת.
התוויה מוחלטת
התוויה מוחלטת היא מצב אשר מחויבת הלידה להסתיים דרך ניתוח קיסרי למשל : ישנה אי התאמה בין ראש העובר לאגן היולדת (CPD), כלומר כאשר תעלת הלידה אינה מאפשרת את יציאתו דרך האגן והנרתיק ויש צורך מוחלט בחילוץ העובר מעל האגן – דרך ניתוח קיסרי.
המקרים הנפוצים הם:
א. מצגים לא תקינים (מנח רוחבי של העובר).
ב. עובר מקרוזומי – עובר במשקל מעל 4.5 ק"ג.
ג. מצג עכוז לא שלם, למשל רגל מקדימה כל חלק בתעלת הלידה.
ד. מבנה אגן חולני, אגן גברי, אגן מעוות אגב מחלות, שברים.
התוויה מוחלטת ברוב המקרים, כאשר ההבחנה נעשתה טרם לידה, תמיד תוביל לכך שהלידה תסתיים בניתוח קיסרי יזום.
התוויה יחסית
התוויה יחסית הינה התוויה ספציפית להריון המדובר ואינה מחויבת להתרחש בהריון הבא.
לדוגמא מיקום שלייה – בהריון בו השלייה חוסמת את הפי הפנימי של צוואר הרחם נמנעת יציאת העובר מהרחם (שליית פתח, שליית פתח מרכזית).
מקרים נוספים של התוויות יחסיות הם היפרדות שלייתית, דימום בלתי נשלט טרם הלידה, רעלת הריון קשה, מצוקה עוברית (מוכחת במוניטור), היעדר התקדמות בתהליך הלידה מעבר לזמנים המומלצים ועוד.
רצון האישה
בהיעדר התוויה רפואית כלשהי ובהתחשב בחוק זכויות החולה, קיימים מרכזים המצדדים לאפשר ליולדת את סיום ההיריון בניתוח קיסרי יזום.
הרעיון העומד מאחורי לידה מסוג זה הוא שהיולדת תעקוף את תהליכי הלידה הרגילים ואת יציאת העובר בדרך הנרתיקית הרגילה. בתהליך ניתוחי של פתיחת הבטן והרחם יחולץ העובר בעמל המנתחים.
הסטטיסטיקה מלמדת כי קיימים סיבוכים בלידה בניתוח קיסרי אשר אינם בלידה רגילה כמו זיהום, קרע של איברים פנימיים, הפרעות בהחלמת הצלקת ודימום רב יותר מאשר בלידה רגילה.
התועלת המצויה במעקף של לידה רגילה מתקזזת עם תקופת החלמה לאחר הניתוח, אשר מעיקה בכל המקרים, לעומת החלמה מלידה רגילה אשר לכל הדעות שפירה יותר מניתוח קיסרי.
ד"ר הלל וקסלר מציין כי במקרים מיוחדים יש מקום לרצות את משאלת היולדת בהתאם לאישיותה, אך חשוב להדגיש כי היולדת חותמת על טפסים מיוחדים המשחררים את הממסד והרופאים מכל אחריות לניתוח.
עלייה בדרישה לניתוחים קיסריים
דוקטור הלל וקסלר מציין כי ברמה ההיסטורית, התוויה לפי רצון יולדת החלה בברזיל כאשר בעיקר כוכבות קולנוע, ביקשו לעצמן להיוותר נעריות באיבר המין החיצון, מבלי שיעבור את טלטלת יציאת העובר.
מכאן, ההיסחפות לשיעור גבוה מאוד של ניתוחים קיסריים.
בארץ יש תנועה הפוכה, נשים רוצות לחוות את חווית הלידה הלדנית, אף אלו שנותחו ניתוח קיסרי בעבר רוצות בלידה חוזרת, לעבור תהליך של לידה רגילה ( לדנית)/
יש מרכזים רפואיים שלא מאפשרים את הניתוחים הקיסריים לפי רצון היולדת כגון מרכז רפואי בלינסון.
לסיכום, קיימת חשיבות עליונה לאבחון טרום לידתי נכון אשר מביא את סיום ההיריון בדרך האופטימאלית, הן בלידה רגילה והן על פי צורך בניתוח קיסרי.
לפני 40 שנה, ניתוחים קיסריים היוו כ- 6%-8% מהלידות. בשנה האחרונה שיעור הניתוחים הקיסריים מסך הלידות בישראל עמד על כ 18%-20% מהלידות.
הסיבה לכך היא שההתוויות לביצוע הניתוח הורחבו עם התקדמות הרפואה.
אחת הסיבות העיקריות להגדלת שיעור הניתוחים הקיסריים היא השימוש בניטור עוברי בכל שלבי הלידה (מוניטור), המאתר יותר מקרים של מצוקות עובריות אשר מובילות לצורך בחילוץ מהיר של העובר ע"י ניתוח קיסרי.
ד"ר הלל וקסלר הוא בעל מרפאה למעקבי הריון, מיילד ומנתח בחדר הלידה של בית החולים לניאדו ובעל ניסיון רב ברפואת נשים.
